omer & the missing O
banner
actiman.bsky.social
omer & the missing O
@actiman.bsky.social
אוהב מילים, שירים, מוסיקה.
לפעמים גם א.נשים.
לא בוחל באמצעים

I love words, poetry, and music.
Sometimes even people.
Not too picky about how I get there.
מפציע, ברגעים של עננים
December 17, 2025 at 3:45 PM
בשיר על גבול האור שכתבה לאה גולדברג, האם היא חזתה את עלייתה של המילה "אחי"?!
December 11, 2025 at 6:55 PM
נו, אז מתי מתחיל האקשן?!
December 11, 2025 at 6:29 PM
חג הקורבן של הנסיבות
December 8, 2025 at 4:50 AM
משטרת ישראל כבר הודיעה שממחר בצהריים הכבישים לאילת ומאילת יהיו סגורים...
December 5, 2025 at 12:28 PM
December 2, 2025 at 5:44 PM
מתישהו הגיע הרגע הזה
שהבנתי
שאני מהמצטערים.
לא שזה משנה משהו,
ועדיין,
November 29, 2025 at 2:41 PM
הכל במאמץ עילאי, וואו שנגמר כבר
נו
אוף
November 22, 2025 at 6:51 PM
אין שום דבר בעולם
שקצת אהבה או
הרבה אלכוהול
לא מסוגלים
להעלים.
נכון?!
November 22, 2025 at 2:42 PM
אני נמנע מלתייג ציבור כלשהו אבל רוב מי שאינו תומך במשטר הנוכחי באה"ק, עדיין מופתע או מאוכזב או מתמרמר מצעדים שונים שננקטים, מהתקדמות הרפורמות השונות ומהשחיתות שפשתה. ההמנעות מקונפליקטים, המחאה הדוממת או הלא אלימה והאמונה שזה מה שיעשה את ההבדל, לצד פולטיקאים כושלים או רדודים מדי (ברובם),
November 7, 2025 at 9:14 AM
המלצה חמה על הסרט ghostlight, סרט קטן ולא מתלהם, רגיש ואנושי, מקסים מקסים מקסים. מנחם וחומל.
November 2, 2025 at 8:02 AM
דל"פ יצר ההשמדה העצמית של השמאל גדול מהיכולת שלו לייצר חלופה/ לגרום לשינוי
November 2, 2025 at 4:00 AM
להתבגר בין הקלאסיקה למודרניזציה הדורסת. בין חוסר הסבלנות החיצוני לפקעת העצבים הרופפת שמבפנים. תמונות רצות, מרצדות, נעות? נעות.
ואני בכלל מעדיף תמונות כי החיים אמנם תמיד זזים, אבל מה שנשאר הם רגעים בודדים. ורק את הצלילים אי אפשר לנצור, וכשהמוסיקה באה שום דבר לא עומד בדרך, אפילו לא המחנק הזה בגרון
October 31, 2025 at 4:06 PM
האמנם קיימים רגעים כאלו, בהם המילים נחבאות או נאלמות או אובדות אי שם? רגעים של שתיקה מעיקה.
של דנדון פעמונים רחוק מדי שחובט בי, מתיש אותי, בחיי שאני לא מוצא בי מנוחה. תמיד יש אבל. אבל קטן שהוא גדול, כלומר, יכול פתאום לצמוח ולעלות ולהפוך את הספק לממשות ואת שביב התקווה לחלום ולנשימה.
אוויר. רגע,רגע
October 31, 2025 at 4:01 PM
סך הכל היה יום, ועכשיו כבר מאוחר וכמעט מחר, וחבל ש
ובכל זאת, יום.
October 29, 2025 at 10:55 PM
בתחושה שגוגל החליטו לרסק את ווייז, אחרת אי אפשר להסביר את השבועות האחרונים, דרכים לא נכונות ומידע חסר מדי.
חבל, גוגל מפס לא הגיעו לרמת הנוחות שהייתה שם.
וכאילו שזה משנה את זה שבין השעות שש בבוקר לעשר בלילה גם ככה הכל פקוק ע"ב קבוע...
ועדיין.
לא נורא, השליט עדיין מרוצה ולכן גם אנחנו כנראה.
October 29, 2025 at 3:47 PM
אזרחי הממלכה מתבקשים לא לעשות עניין מקצת פקקים. הכל תחת שליטה. כלומר, כולכם תחת שליטה. יחי זיבינג
October 27, 2025 at 7:38 AM
לעיתים יש תחושה (שלא נאמר, דל"פ) של מרדף אינסופי אחרי עשרת התגליות המוסיקליות של השבוע/חודש/שנה, ואני בכלל מעדיף להתרפק על דברים שהיו וכבר שמעתי ומקסימום מדי פעם לגלות משהו מפעם שלא הכרתי. זתומרת דברים ממש מפעם. מלפני שנולדתם, מאד'ר פאקרס
October 25, 2025 at 2:32 PM
כָּל סְתָו מַנְבִּיט בִּי גַּעְגּוּעַ,
לִדְבָרִים שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיוּ
October 25, 2025 at 2:30 PM
יש פה מישהו שהשלים את מהתלה אינסופית? כלומר, התחלתי אבל לא משוכנע עדיין.
October 14, 2025 at 9:45 AM
היה בי רעב ולא הצלחתי להחליט מה אני רוצה, ובזמן הזה שאני מתלבט, צץ לו בקבוק היין הזה, ועכשיו אני גם לא רעב וגם מסוכך או מרוכך או מרופד או מעורפל.
לפחות היום כשתגיע החרטה, יש את המדרכה הזאת של אחרי החגים, ממש מעבר לפינה, מחר בבוקר...
October 14, 2025 at 9:43 AM
מחשבות על פוליטיקה מרצדות. הפוליטיקאים הישראלים הבינו שמעבר ללצאת פראיירים, ישראלים לא מסוגלים לחוש הפסד או כשלון. חייבים תמיד לנצח כי אין לנו ברירה. אחרת נושמד. שבכל דור ודור. ומה שהיה אתמול, היווה תצוגת תכלית של התופעה הזאת. עומדים נפוחים. ניצחנו. מחייכים. מוחאים כפיים. שואגים מרוב עונג עילאי
October 14, 2025 at 9:29 AM
בין החצבים הקמלים,
לחיפוש אחרי הנחליאלי הראשון,
אני מרגיש כמו מחברת טיוטה.
גיבובים, קשקושים, זכרונות,
צלקות, מילים, מילים,
מילים.
שלכת.
October 14, 2025 at 9:12 AM
סרוטים וחבולים,
וכל כך הרבה חבל,
וכל כך הרבה אבל,
וכמה עוד צריך לחפור בחול כדי
להגיע אל המים,
או שאולי עדיף לקום ופשוט
לפסוע לכיוון הים הגדול,
להתמזג בתוך האדישות הסתמית
של הקיום,
במקום שבו הגלים הם תנועה
ולא רגשות.
October 14, 2025 at 5:11 AM
הקורלציה הזאת בין כמה שחיכינו לחוסר היכולת שלי להרגיש קתרזיס או איזושהי הקלה, בעיקר לאור המראות הקשים בכנסת היום והתזכורת לגבי מי שמנהל את המקום הזה וכמה נראה בלתי אפשרי להזיז אותם משם. מנעד רגשי שונה לגמרי ממה שחשבתי שמצפה לי.
מתנחם בעובדה שיש 20 משפחות שיכולות לחזור לנשום היום,
October 13, 2025 at 3:38 PM