ParaMan
paraman.bsky.social
ParaMan
@paraman.bsky.social
בתקופה הזו מצייץ בעיקר על הפוסט טראומה. מעין יומן מסע. פראמדיק בעברי, עו״ד בהווה. התחלתי לכתוב בלוג, אשמח לתגובות אם תקראו
https://paraman2903.blogspot.com/
‏⁧‫#פוסט_פריקה‬⁩

‏בשעות הערב שלי כאן, כשבארץ כולם בשנת הלילה, זה הזמן שבו הלבד צף לו ועולה.

‏אין עם מי לדבר.

‏אין עם מי לחלוק.

‏רק אני והמחשב. אני והדף הלבן. אני והמחשבות.

‏וזה קשה. זה מורכב. אני לא יודע מה הדבר שטוב לי יותר, אולי רק מה רע לי פחות.
November 28, 2023 at 12:49 AM
‏היום קמתי לבוקר אפרורי, גשום, וסוער.
‏כמו הרגשות בפנים אחרי לילה ללא שינה מרובה בכלל. מחשבות רבות רצות בראשי, תמונות שקופצות לנגד עיניי כשהן נעצמות, וקולות המלחמה.
‏השמש החלה להפציע מבין העננים והגשם פסק.
‏קולות המלחמה הפכו לרעש הציפורים, ותמונות הקרב לפריחה והתחדשות.
November 25, 2023 at 3:40 PM
‏יום שישי. מחשבות רבות עוברות בראשי כל יום, וכמו בכל יום שישי - מגיע סיכום השבוע הקבוע. מנהג שפיתחתי לפני שנים רבות.

‏השבוע בסימן מחשבות רבות על יחסי עם הדת והאמונה.
‏מוזמנים לקרוא את הפוסט השני של הבלוג, על שילוב בין קודש ולחימה, התעוררות והתערערות.

paraman2903.blogspot.com/2023/11/blog... ‏⁦‪
November 24, 2023 at 11:11 PM
‏עוד בימי הסדיר התחלתי לכתוב.
‏לא באופן סדור ולא שלם. פריקה חלקית של תחושות וזכרונות, לעיתים במשפט בודד.
‏רציתי להמשך את זה, אבל ויתרתי בגלל הקושי.
‏לאחר כמה חודשי טיפול, התחלתי לכתוב בלוג "יומן אישי", על הדרך והמחשבות שמלוות אותי.
‏מוזמנים לקרוא, להגיב ולשתף
‏⁦‪paraman2903.blogspot.com‬⁩
November 24, 2023 at 4:58 PM
מצד אחד, נמאס לי מלזכור. לעצום את העיניים ולראות את המראות מחדש. להרגיש אותם. להריח. נמאס.

‏מצד שני, קיים הפחד מלא לזכור כלום, כולל את זה. אני מי שאני בזכות מה שעברתי, לטוב ולרע. ובסך הכל, אני די מרוצה ממה שגדלתי להיות.

‏אז למרות כל הכאב שבלזכור אני אומר תודה.

‏אמשיך לזכור אתכם.
November 23, 2023 at 12:22 AM
תחושת נצחון קלה.

בשבוע הראשון של אוקטובר רצתי 10 קמ. בשבילי, זה היה הישג מרשים.

מאז ההתפרצות הפעם, לא הצלחתי לרוץ יותר מ15 דקות ברצף ובקצב איטי מאד.

שינוי סוויץ׳ בעזרת הליווי של הפסיכולוגית שלי והסביבה הקרובה שעודדה אותי, וסיימתי עכשיו ריצה של 5 קמ.

צעדים קטנים, אגיע רחוק.

זה מסע.
November 20, 2023 at 2:06 AM
בלוסקיי אופטימיים - תני לי קצת אופטימיות. אסקפיזם. משהו שהזמנתם באמאזון לאחרונה ושעשה לכם טוב לנפש.
November 19, 2023 at 7:11 PM
בוקר (צהריים) טובים לכולם. מסיים פה את תקופת הפיילוט שהגדרתי לעצמי. וואלה, טובים אתם. אשאר. בטוח שזה מרגש אתכם
November 18, 2023 at 12:27 PM
מזיעים את הכאב החוצה. צעדים קטנים להתקדמות גדולה.

אל תייבשו, תגיבו עם תמונה?
November 17, 2023 at 2:53 AM
קמתי מחוייך לראשונה. גאה בעצמי על ההחלטה שקיבלתי. התלבשתי בבגדי ספורט, נעלתי את נעלי הריצה.

בחוץ סערה.

בכל שאת יצאתי לרוץ בין הטיפות, לקפוץ בשלוליות ולהתחיל להשיל חלק מהעצבות.
November 15, 2023 at 2:41 PM
החלטתי לשנות כאן תקליט. את הרע, אשאיר בפלטפורמה שאין לנקוב בשמה.

כאן אצור לי מפלט אחר. אופטימי. שמיים כחולים של אופטימיות, אף אם מדויימנת ומאלכותית.

אשמח להכיר כאן א.נשים טובים, מכל מין וסוג.

אני נועם. בן 30. ואני מתחיל במסע לאופטימיות.
November 15, 2023 at 12:36 AM
‏⁧‫#יומן‬⁩ ⁦‪#PTSD‬⁩

‏17.7.2014

‏נמצאים בסדר תנועה לקראת הכניסה הרגלית לצפון הרצועה.
‏מעליי מטוסי חיל האוויר נותנים מופע.
‏משמאלי מפקד בכיר שאומר שזה אשכרה קורה והפעם נכנסים.

‏תחושה לא נעימה מתפלחת לגוף, מדחיק, ומתכונן למשימה.

‏שעתיים אח"כ כבר ניגבתי דמעה על חבר שנפל.

‏זכרונות לעת ערב.
November 14, 2023 at 9:59 PM
תחושה איומה של ריקנות ובדידות.

ברחתי לארץ רחוקה, נותרתי רחוק מחברים, ממשפחתי הקרובה.

בין חוסר תפקד מוחלט בארץ לבין הבדידות הקשה, מרגיש שאין באמת בחירה טובה, רק בין רע לרע יותר.
November 14, 2023 at 8:01 PM
‏אחד הדברים שבזכותם אני בונה חומות הגנה לנפש זה הידיעה שברוב המקרים - הצלחתי במשימה העיקרית שלי והצלתי חיים.
‏חלק מאותם הפצועים, נמצאים היום בחזית הלחימה וחלקם לצערי, נפלו בלחימה.
‏זה עדיין כואב. קשה. מרסק.
‏אבל זו מחט קטנה של תקווה והצלחה בערמת שחת של קושי, סבל, תחושת אשם וכשלון.
November 14, 2023 at 12:53 PM
‏⁧‫#יומןמסע‬⁩ ⁦‪#PTSD‬⁩

‏תחושת שחרור.
‏השחרור מההסתרה, מהבושה הזו, תחושת האפסות והשבירות.
‏היום אני אומר בגאון - אני פוסט טראומתי. זה שינה לי את החיים . רק במהלך הטיפול הבנתי עד כמה זה השפיע לי על בחירות בחיים.
‏כששואלים אם אני מגויס, אני לא מגמגם יותר.
‏אני את שלי, עשיתי. נתתי. הקרבתי.
November 13, 2023 at 6:36 PM
‏⁧‫#יומן‬⁩ ⁧‫#יומן_מסע‬⁩ ⁦‪#ptsd‬⁩

‏הפגישות עם הפסיכולוגית הופכות קשות יותר ויותר. נוברים עמוק בתוך הפצעים הפתוחים. נוגעים בשורשים החשופים.

‏זה כואב. זה יכאב. אבל בסוף זה ישתפר וישתחרר.

‏השעות של אחרי השיחות קשות. אז אני הכי פגיע. אז אני מתפרק ובוכה.

‏אחרי זה, מתחזק.

‏וחוזר חלילה.
November 13, 2023 at 4:53 PM
כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם.
‏כפי שבמים ניתן לראות השתקפות הסביבה או הפנים המתבוננים בהם, כך יחס חבריך אליך בהתאם למה שאתה מפגין כלפיהם.
‏בתקופה האחרונה הוקפתי באופן בלתי צפוי באנשים שהפכו קרובים לליבי. באמצעות שיחה טובה נוצרו קשרים חזקים.
‏השתדלו להיות טובים, זה מועיל.
November 13, 2023 at 12:37 AM
ב-7 באוקטובר קמתי, כמו רבים אחרים, מרעש האזעקה. רעש איום ונורא.
‏לא הבנתי איפה אני ומה אני עושה. לא הבנתי למה אני לא מוצא את הנשק שלי או את נעלי החי"ר.
‏אחרי כמה דקות התחלתי להתעשת. להבין שאני לא במוצב בעוטף. לא נוחתים עליי פצמ"רים ואין לי פצועים לטפל בהם.
‏חי את הכל מחדש. כל יום.
November 12, 2023 at 10:50 PM
"אז איפה את כשהמציאות חוזרת
‏אז איפה את כשהדמיון נגמר
‏אז איפה את"

‏דווקא עכשיו. יותר מכל זמן אחר. הלבד והבדידות כלכך מעציבות. מקריסות.

‏תעריכו את מה שיש, כשהוא איננו, זה לפעמים יותר מדי.
November 12, 2023 at 6:19 PM
אני זוכר היטב את הפציעה שלך.
‏קול הפיצוץ העז. הבית שרעד. ענק האבק שעלה. ואז הדממה.
‏עד שלפתע נשמעה זעקת ה״חובש!״.
‏הגעתי מיד עם החוליה כדי לתת לך טיפול רפואי. רציתי לעזור כמה שניתן. להקל. על הפציעה, על הכאב. שלמשפחה לא יכאב.
‏לשמחתי, הצלחתי. אבל לא עם כולם.
‏את כולם אני זוכר.
November 11, 2023 at 6:47 PM
בענייני פרקטיקה של התאפסות על החיים החדשים - מכירים מישהו/י שעבר מישראל לארה״ב ועובד.ת כעו״ד (משרד / חברה)? אם כן, אשמח לחיבורים כדי להתחיל לקדם את החיים החדשים
November 11, 2023 at 4:00 PM
כשהעצב מציף אני הולך לים.
‏מתבונן בגלים. במעגליות שסביבם.
‏הגל מתנפץ על המזח, המים נשטפים לחוף, וחוזר חלילה. לעיתים סוער יותר ולעיתים פחות.
‏כך גם הנפש.
‏גל העצבות, הכעס והבדידות מאיים להטביע אותי. אבל אני יודע שהגל הזה יעבור ואחריו יגיע גם גל של שמחה.
‏מחזוריות של תחושות
November 11, 2023 at 12:14 PM
הלוחם הגיבור

‏לא סתם נאמר שהגיבור הוא זה ״הכובש את יצרו״. לא זה שמתעלם ממנו.

‏לכבוש את היצר והרגש, הוא גם להכיר בו. לדעת שהוא ישנו ולהתמודד איתו. התמודדות שונה עם כל רגש.

‏למשל עבורי, ההתמודדות לאחרונה כוללת לא מעט דמעות. בכי. פורקן. צלילה עמוקה למים עד שאין אוויר.

‏התמודדות.
November 10, 2023 at 8:24 PM
היית מבוהל. משותק מפחד. לא מאמין שאתה פה ומה אנחנו עוברים.

‏השתמשתי בכלים הבסיסיים שלמדתי כדי שתוכל לנשום ולתפקד. לוחמים מהמחלקה שלך ראו. חלקם אמרו הוא לוחם. זה לא נורמלי.

‏היום אני רוצה לומר לך שזה הכי נורמלי. לרוץ שוב לתופת - זה לא נורמלי.

‏לזכר אלו שרצו שוב, ולא חזרו.
November 10, 2023 at 12:41 PM
תסמונת המתחזה.

‏שנים הכחשתי והתביישתי.
‏ אני אתלונן?
‏הגוף שלי שלם. חברים שלי נפצעו פיזית. נהרגו. ואני אתלונן?
‏אנשים חוו אירועים טראומתיים. קרבות קשים משאני ראיתי. מראות קשים לא פחות.
‏ואני אתלונן?
‏חברים שלחמו לידי בסדר.
‏ואני אתלונן?

‏כן. הנפש שלי נפצעה מאד. מותר לי להתלונן.
November 9, 2023 at 9:46 PM