מבאס מאוד, התחושה מוכרת... פעם מישהו חטף לי את הטלפון מהיד בשד' ירושלים וברח איתו. זה היה טלפון חדש שקיבלתי באותו בוקר אחרי שכייסו לי את קודמו בתפקיד יומיים לפני

והנה איך התקדמנו, כמעט עשור אחרי וחיילים עכשיו רוצחים אנשים בתיעוד שמופץ בכל העולם והכל סבבה ולגיטימי

אבל "היא ראתה בגוגל שזה נראה נחמד והיא *לא* רצתה להראות פחד וללכת משם"!

הייתי סתם מגלגלת עיניים אבל היא הגדילה ושאלה, ואני מצטטת - האם זה לא *מצלק יותר* לחשוש מדי פעם להגיד מאיפה את, מאשר "כמה אזעקות" (כי מה שהיה פה בשנתיים האחרונות זה כולה "כמה אזעקות").

אולי אני מוטה כבר, אבל חוסר המודעות העצמית אצל ישראלים מרגיש לי יוצא דופן בחומרתו

כאילו, להגיד שהמשלבת שמעה אותה אומרת את זה או משהו כזה, לא לחשוף שהילדות משחקות

נבלות. מקווה בשביל הילדה שלהם שלא תספוג מהם כלום. יש מצב להתעמת איתם על ההטיה שלהם, שילמדו לסתום את הפה המטומטם שלהם מול הילדה?

הלילה חזרה לארץ גופה של אדם שנחטף מהבית שלו ונרצח לפני שנתיים וחודש. בעזה יש תינוקות בלי אוכל או קורת גג. בגדה מתנחלים תוקפים ומגרשים אנשים שבסך הכל רצו למסוק את הזיתים שלהם. ואת מזדעזעת שהתבקשת לעמוד בתנאי שחתמת עליו מול עסק, ולשלם 180 ש״ח (שהציעו לך לקבל בחזרה). איך אנשים לא מתביישים בעצמם?

כאילו, לא רק האינטייטלמנט כאילו עסק צריך לספוג הפסד על כל תירוץ כולל מלקוחות שלא קרה *להם* כלום מלבד העדר בייביסיטר, גם - פור פאקס סייק. הבעיות שלך בחיים זה שה*בייביסיטר* שלך לא יכלה להגיע כדי שתוכלי לצאת לבלות במסעדה, אז גבו ממך 60 ש״ח לסועד שהציעו להחזיר כשתבואי לבלות בערב אחר. זה הבעיות שלך.

זה אחד הלוגואים הנוראיים שראיתי בחיים שלי אם לא ה

יש את הסרט התוניסאי "קולה של הינד רג'ב"

גאד זה כנראה אשכרה דבר שחוויתי במציאות כי הוא היה בשכבה שלי בתיכון

ביעותי לילה אולי?

רוצה לומר, תגידי לקרציה שתגיד תודה שזה רק מיץ

מזכירה לי נשכחות מהבניין הקודם ברמת גן, פעם בשבוע שכן שמעולם לא הצלחנו לזהות מי הוא היה נותן לכלב שלו לחרבן ליד המעלית ולא מנקה ומישהו היה מעלה תמונה לוואצאפ הקבוצתי, וכולנו היינו מנהלים שוב דיון על למה לא שמים מצלמות.
היו ימים