פתאום קלטתי שאני מדברת עם פסטיש 😳

אוייייש. אסור זו מילה נוראית.

140 זה סבבה, רק רוצה לרוץ מהר יותר ואז מגיעה ל160 וגם קשה לי, אבל גם מרגישה שנבהלת ולא ברור אם יכולה או לא. וכן, גם ההשוואה מחרפנת אותי :) כי גם הלרוץ מהר מגיע מההשוואה אליו, לי היה סבבה על קצב 10 צבצבי, שככה למדתי לרוץ בתכנית המעולה שהיתה "בית ללי"

שעון שיאומי

בינתיים גיליתי שההבדל הזניח הוא 50 קילו 🤦🏻‍♀️

אני לומדת טיפול, בתכנית של מבוגרים כזה באמצע החיים, ובאמת הדבר הכי קשה זה פשוט להיות עם מישהו איפה שהוא נמצא וצריך. זהו. בלי להיות חכם, או לחבר או לפרש או לחשוף משהו. רק זה וכמה זה המון.

בקרוב נהפוך לציור

יש לי 700 כאלה (דררות) מחוץ לחלון, אם לא ימצאו.

לא! יותר כמו פות. ובדיוק חשבתי עליך היום שאת לא מעודכנת בדרמת מיתרי הקול שלי :(

הסוליות לא באותו גובה, אז לא אופציה :)