Lightnews — Scholar-powered news

Danielle BN

@daniellebn.bsky.social

התפתחויות חדשות, אני לא עומדת בקצב!

כמו כן, מחקו את הכתובת ליד הכספומט, וממש ליד, ראיתי בדרך לשדה הפגנה למען העם האיראני, עם לפחות דגל ישראל אחד.

כולה מה רציתי, כמה ימים של אסקפיזם מפוליטיקה בעיר אירופאית אחרת?
אנחנו באמת חיים בזמנים מעניינים.

מעוניינת בקצת זמנים משעממים, תודה!

January 25, 2026 at 5:48 PM

Danielle BN

@daniellebn.bsky.social

יוני רפופורט היה השכן של אחותי ומשפחתה בבארי.

בשבת ה-7 באוקטובר, כשהבין שמחבלים פרצו לבית שלו, הוא אמר לשני ילדיו להתחבא בשקט מתחת למיטות, ויצא מהממ"ד לבדו.
שעות אח"כ, כשבחוץ כבר לילה, וכשכח צה"ל הגיע בסוף לחלץ את בארי, הם אספו את כל הניצולים באזור לבית של אחותי, ושני ילדיו של יוני הגיעו לבדם.

יוני

איפה אתה? איפה אתה? א י פ ה?!!!
קיבינימט.
הזמן הולך קדימה. אין חזרה. אין אפילו ריפליי.
7.10.23. - 12:37.
הודעה מהחמ״ל בספרד, אותו מנהל דן.
הודעה קולית מיוסף (9) , תקציר ההודעה:
״הם היו בבית ולקחו את אבא. לא יודע מה איתו״.

מסתבר שיוני הבין שנכנסו, והחליט לצאת מהממד, כשהוא אומר לילדים להיכנס מתחת למיטה.
מה עובר בראש לאבא שיוצא מהבית ומשאיר שני ילדים מתחת למיטה בממד?
מי בכלל יכול לחשוב על לעזוב ככה לבד את שני הילדים בני 6 ו 9 כשכבר התמונה די ברורה, לגבי מה שקורה כאן.
כשהבית של השכנים בוער והודעות שלהם בקבוצות ושל כל כך הרבה אחרים מסביב לא משאירות מקום רב לדמיון.
צריך להיות אידיוט מוחלט, או קר רוח וצלול להחריד כדי לקבל כזאת החלטה.
מה אתם הייתם עושים?
סליחה על השאלה. תתעלמו. רק הניסיון לדמיין מצב כזה כדי לענות קשה מנשוא.
אבל אחר כך.

מה אחר כך? מה באמת קרה אחר כך?
הילדים מתחת למיטה בהוראת יוני. ויוני?
לא נדע, אבל רק לדמיין, את יוני,
יוצא עם הבני זונות מהבית, ויודע ששני ילדים שוכבים בממד מתחת למיטה,
ואין לו מושג איך זה ייגמר. האם היה אידיוט גמור או אבא קר רוח וצלול להחריד.
האם יציל את עצמו ויגלה שעשה טעות.
אני חושב שזה כבר היה בזמן שהיה די ברור, תלוי באיזה קבוצות היית,
שהמצב רע. רע מאד. ואין מי שיגיע. פשוט לא מגיעים. אנחנו לבד. צריך להתמודד.
לא מה שלמדנו כשהיינו חיילים.
לא מה שהאמנו כשהיינו אזרחים.
באותן שעות, לא חשבתי על גודל המחדל רב הזרועות ששום מקום ושום רגע ושום פיקוד ושום נושא תפקיד, לא תיפקד, לא חירף נפשו, ופשוט רק לא אחד ענק.
אזרחים דווקא היו. לא חיכו לפקודות. באו והצילו. צבא כמעט לא.
חמש מאות חיילים בשער הקיבוץ מחכים, ושלוש מאות מחבלים בקיבוץ עושים מה בא להם.
לא לגמרי בלי הפרעה, היו כמה יחידות שניסו. וגם נפגעו.
אסור לשכוח את מי שכן הגיע, אבל בכל זאת. פרופורציות.
(ראוי לציין שקיבוץ בארי מזמין כל שנה למפגש בבארי, את משפחות החיילים מהיחידות האלו שנפלו במהלך הלחימה באותו היום. לא שוכחים).

ויונתן,
שצריך להחליט עכשיו ברגע זה, כי מחבלים כבר בתוך הבית, וההודעות בקבוצות כבר די ברורות ואין זמן לחישובים ולבדיקות, והגרזן בממד כנראה לא יספיק.
מה אני הייתי עושה?
אני לא יודע אם היה לי האומץ (אני יודע שלא), אם היה לי הכוח, לקחת החלטה כזו.
אבל מה עכשיו. הוא בחוץ עם המחבלים שמשך החוצה מהבית.
מה עושים?
בורחים! ובראש כל הזמן הילדים. ישרדו? יבינו למה יצאתי? יבינו בכלל מה קורה?
זה בלתי אפשרי. אבל זה קרה באמת. לא סרט, לא תסריט.
אין לי אפילו את האומץ להתמודד עם התרחישים של מה אחר כך.
השאלה הזו דוחפת את עצמה למעלה פתאום, בלי הכנה, ואני דוחף אותה למטה, מדכא אותה. לא רוצה! לא יכול! לא עכשיו! מתי שהוא….עוד לא. יגיע הזמן.
אין לי כח לייצר תסריט. ״היה״ אני אומר. ״אין לי איך לשנות״ אני אומר.
אבל היום אני מרים את הראש ובודק. כוחו המשחרר של הוויסקי אולי.
רגע נדיר של אומץ שאסור להחמיץ. הולך על זה. שידע מי שכדאי שידע,
איך נראה העולם של אבא ברגע בלתי אפשרי. שיבין מי שחייב להבין, מה היא משמעות של אחריות. שיכאב לו גם. שיעצור לשתי שניות וישאל את עצמו שאלות.

זה הכאב הכי גדול.
אבא, שיצא מהבית, וכל כך רוצה ברגעים האלו רק להיות עם הילדים. להגן עליהם. ולא יודע אם עשה טעות איומה, או אולי את הדבר הנכון והציל אותם.
ועוד יותר מזה, מתישהו מבין שגם לא ידע כבר.
ואנחנו כן יודעים. יוני הקריב את חייו למען ילדיו.
הנה משפט מהספר שפתאום שייך גם לנו.
מבלי לדעת אם יציל או לא. והוא הציל.
8.10.23 - 0:24
הודעה מדן, מהחמ״ל בספרד: איך הילדים?
אני: ממש בסדר.
אנחנו בשער. מתחילים מסע פינוי.

אלו שאלות שתרחפנה מעלינו עד יום מותנו או עד שנהפוך סניליים.
אין תשובה ולא תהיה. צריך לחיות עם זה. להתמודד.
ברור שזה מה שיוני היה רוצה, אבל זה התירוץ.
מי שחי, שיחייה! שיתמודד!
רק בקשה קטנה אחת, לטובתכם.
אל תגידו לי שנסתרות דרכי האל ובטח ובטח שלא תגידו לי שהכל לטובה.
אין. לא קיים. תבינו.
אחרת תאלצו להסביר את הרוע.
או שאולי הוא יגיד שלא העירו אותו?
זהו. אני שולח לפני שאתחרט.

January 25, 2026 at 10:17 AM

Danielle BN

@daniellebn.bsky.social

אנטישמי בעיניי 😂

January 25, 2026 at 9:47 AM

Danielle BN

@daniellebn.bsky.social

להעתיק מגוגל טרנסלייט זו כנראה אומנות שלא כולם בליסבון מסוגלים לה 🤷‍♀️
womp womp!

January 22, 2026 at 6:48 PM

Danielle BN

@daniellebn.bsky.social

סופה, לא סופה, עדיין תולים את הכביסה בחוץ 🤷‍♀️

January 21, 2026 at 3:15 PM

Danielle BN

@daniellebn.bsky.social

כמובן שכשאני סוף סוף יוצאת ל"חופשה" כדי לפגוש את ההורים בליסבון, בערך בפעם היחידה בשלוש שנות הגיהנום האחרונות שהן חיי, מקדמת את פניי אזהרת סופה ושטפונות.
קלאסי.

Screenshot of a flood alert and a severe coastal event warning for Lisbon, Portugal, with a map showing the affected region

January 21, 2026 at 2:42 PM

Danielle BN

@daniellebn.bsky.social

קנאה 😢
לא אכפת לי מהקור פה, אבל אני מתגעגעת לשמש

January 14, 2026 at 10:05 PM

Danielle BN

@daniellebn.bsky.social

למה אף אחד מכם לא עושה משהו לגבי זה?
מדברים כבר פאקינג שעות על כמה מדהימים ומושלמים ויפים כולם, לא מדברים על זה שיש לנו עוד 28 חטופים בעזה, ורק ארבעה יוחזרו היום.
חדר מלא אפסים.