היום לראשונה גיליתי שבמכבסה הקבועה ליד הבית משלמים על חולצה גברית 9 שקלים ועל חולצה של נשים (זהה לאלו הגבריות למעט הצד של הכפתורים) 14 שקלים. נמאס לי

סימנים של התבגרות, אני כבר לא רצה להכניס את העיתון על הבוקר מחשש שהשכנים יגנבו

התחלתי את 2025 עם ספר יפה, ״שוחים בחשכה״,שכתב תומש ידרובסקי ותרגמה קטיה בנוביץ׳.
״סקרתי פרצופים בתקווה שאמצא בדל של משהו מוכר, חיפשתי את המוכּר אצל הזר. כשבעצם, המוּכר הפך כבר לזר, והבית חדל להיות בית. שניהם המשיכו לחיות ולהשתנות בלעדיי"

התחלתי לקרוא ספר שמתרחש בפולין, ונכתב על ידי סופר עם שם משפחה פולני. בדקתי בוויקיפדיה וגיליתי שהסופר נולד בגרמניה, וגרוע מכך הספר נכתב באנגלית. אני לא יודעת למה, אבל זה מבאס אותי, למרות שבינתיים זה אפילו ספר טוב. איזה שטויות

אני מאוד רוצה שטל שוהם יחזור בחיים.
היום ראיתי שני בני משפחה שלו, והתביישתי לגשת אליהם או לשלם על מה שהם קנו.
אני מתחרטת על זה

אתמול נזכרתי שלפני שנים בלונדון את קירשנבאום התנהל דיון מלומד האם יש אפרטהייד בישראל. הגיע פרופסור, חוקר אפרטהייד באוניברסיטה (מתנגד לכיבוש, אבל טוען שאין) ומולו נראה לי עורך דין (מיכאל?), והם ניהלו דיון ענייני בערוץ מסחרי. עבר הרבה זמן מאז

איך חשבתי שאראה אחרי חופשה בפריז? קצת יותר עגלגלה, זורחת וקורנת
איך אני נראית באמת: אכן קצת יותר עגלגלה עם אף אדום, פנים מקולפות ויבשות וריאות שמנסות בכוח לפרוץ מבית החזה

מנמנים על הספות במרכז פומפידו (תיירות זה מעייף), והבן זוג נזכר איך נמנמנו ככה גם על הספות של מרכז גילה בעברית.

הרבה ציטוטים אפשר להביא מסרנה קרוז שכתבה נטליה גינצבורג ביחס לתינוקת מאסותא.
פשוט זה קפץ לי:
“אין שום דבר מגוחך באימהוֹת, גם לא נבזי, לא־רציונלי או מרושע. כינו אותנו גם "איטליה של הלב ושל הדמעות", עוד כינוי של לעג וזלזול. אבל הייתי רוצה לדעת איך אפשר, בלי לב ובלי דמעות, להתבונן בגורלם של בני־אדם.”

בשבועיים האחרונים בוטלו שתי הופעות שחיכיתי להן. אז אנה תתפללו לשלומו של סר פול בן פטרישה מקרטני.
אני ממש מחכה לראות אותו, והיום סוף סוף הגיעו הכרטיסים

אין לי מה לתרום לגבי הדיון על האג, רק שאני ממליצה על אינטימיות מאת קייטי קיטמורה, שבית הדין הוא הרקע שלו. מדובר בספר קטן ומוצלח

יש לי מחלה אוטואימונית. רוב הזמן אני בסדר, אבל יש ימים שאני מתקשה ללכת. הרגלים שלי מרגישות כל כך כבדות. איתרע מזלי ואני גרה קרוב לבית ראש הממשלה

אני בסוג של משבר קריאה. אני עדיין קוראת המון, אבל עוברת בין ספרים, ומתקשה לסיים, גם ספרים של סופרים שאני אוהבת.