אפילו לא את הטיזרים הקטנים שחתכו לפרומו :(

(אני בשלב הזה הייתי יוצאת לנשום. זה שאתה מצליח להישאר שם זה מרשים ברמות. בהזדמנות תספר לי איך אתה עושה את זה)

יש לך סיפור כתום בשבילי?

סמול טוק נעים ולא מעיק עם השכנה

אמרת קודם "חיוכים מזוייפים, ברכות ריקות". זיוף מעיק עליך?

מה מכביד עליך בסיטואציה הזאת?

לא אומרים".
עכשיו כשקראתי על ההתעוררות של העיתונאים, אפשר רק לקוות שזה אמיתי והם כמו התעוררו מכישוף ארוך, ומעכשיו יתחילו להגיד.

כי חייבים להגיד.
הם וגם אנחנו.
ולזכור שהכוח האמיתי בידיים שלנו.

#תקשורת

על זה. אולי הם שבויים בעצמם בתפיסה שהם בעצמם ייצרו- שהכל מתחיל ונגמר בנתניהו וכל השאר רק שחקנים חסרי כוח במשחק שמשרת אותו- שהם שכחו כמה כוח יש להם. כמה כוח יש לכולנו. כוח אמיתי, בעוד הכוח שלו הוא מדומיין, תלוי בנו".

אתמול כתבתי שאולי הנקודה שהתחילה את ההתדרדרות היתה כשאילנה דיין אמרה "מה אומרים?>

ואז כשאני קוראת את התכנונים להפוך עולמות כדי לשנות את רוע הגזירה (לספר לעולם, לכתוב...) זה מגוחך בעיני. "הלו, תרגיעו, לאן הלכתם? על להתחיל מהציוצים שלכם לא חשבתם? לדווח מה שאתם יודעים ולא מה שפוליטיקאי זה או אחר רוצה שתספרו- זאת לא אפשרות מבחינתכם?".

ואז אני חושבת: "רגע, אולי הם באמת לא חשבו >

כשענו- הסבירו שאני לא מבינה, או במקרים נדירים הסכימו איתי והמשיכו בכז.

לא היינו צריכים להגיע לשפל הזה כדי שהם יתעוררו.
אם אני הבנתי, הם בטח הבינו.
הם פשוט בחרו.
אפשר גם להבין את זה מדברים שהם אמרו בכנס הזה. הם הבינו.
מכעיס נורא לחשוב על זה.

עכשיו כשזה מאיים עליהם ישירות, הם מדברים. תודה באמת :/
>

הו, מזל טוב 🫶

היא לא ענתה :((

יאיי

וסחתיין

🤦‍♀️

כן 😊

מזל טוב!

הכל. לא הבנתי מה אתה אומר

לא הבנתי