אתמול פירסמו בקבוצת מסירה של אמהות צעצוע מין ועוד לא הצלחתי לפענח אם זה מעיד על הסתגלות ואף חזרה לשגרה או שמא שקיעה עמוקה יותר בבוץ הדיכאון והיאוש

שהאל יתן לי את הכוחות להתמודד בישירות ועוצמה עם הבעיות השוליות בחיי, כמו שרימון קירשט המדהימה התמודדה אתמול עם החמאסנים ועוזריהם

במקרה הטלויזיה הייתה פתוחה כשהבת שלי חזרה הביתה, הראו את שער העיתון עם כפיר ביבס, והיא קראה בשמחה "הנה תינוקי", וכשהתמונה התחלפה "אוי הוא נעלם".
אז מהר כיביתי והסתרתי את הבכי, כי איך להסביר לילדה בת פחות משלוש שהיא כל כך צודקת?