וואו נשמע מבאס!

במעומעם :)

מעניין! איזה בית ספר?

גם לא ממצוק

נכון! זיהית!

תודה

4. אנחנו לא גיבורות וגיבורי על, וגם לא קורבנות אומללים - רק אנשים שמנסים להתמודד כמיטב יכולתם עם כל יום שמגיע בעזרת הכלים שהתמזל מזלם לרכוש ולקבל. חשוב להגיד ולשקף גם את זה - בשבילך, ששוכבת עכשיו במיטה ותוהה איך תצליחי לצאת היום מהבית. את לא לבד.
מאחלת לנו כמה שיותר שוויון, חמלה ותנועה.

3. בימים כאלה, אחרי שמסיימות לקלל טוב-טוב, אין ברירה אלא להתעלות - לעשות את מה שאפשר למרות, להיאחז בטוב, לשמוח על שיש: על המשפחה האוהבת, על בן הזוג התומך, על הבית ועל הספרים והמוזיקה והקפה - ואם יש בסביבה חתול - מה טוב. בישראל, אדם עם מוגבלות ללא סביבה קרובה ותומכת, מצבו מאתגר ומורכב פי כמה. >

2. מקסימום שיקכרית. תקופות שבהן היציאה מהמיטה היא האתגר היומי. בימים כאלה כל תנועה היא קשה, והנסיעה על קלנועית ברחובות העיר תוך מאבק בכוכיה הבלתי מונגשים - נראית כמו חלום רחוק. >

רעיון מצוין!

7. האם חל שיפור מאז קום המדינה? כן, אבל הוא איטי. בתוך זאת, נמשיך לפעול, למחות ולהציף את המציאות, כי מה לעשות – אנחנו נכות במדינת ישראל.

6. החברה הישראלית לא תוכננה לתת מקום לאדם, ובפרט לאישה עם המוגבלות. האתוס שלה, שאותו ינקנו, ובוודאי ינקו בני דורה של נעמי, הוא שלנכה אין זכות קיום – לא במחנה הריכוז, וגם לא ברחוב הישראלי ובדרכים הישראליות שאינן מונגשות. >

5. אחריהם ניצבים מי שנפגעו כתוצאה מעבודה – שגם היא ערך ציוני חשוב. מי שנפגעו כתוצאה ממחלה – ניצבים במדרג הבא, כאשר בתחתית הפירמידה נמצאת האישה הנכה, המוקעת הן בשל נשיותה, והן בשל מוגבלותה. בתחתית הפירמידה – נמצאים ונמצאות אנשים עם מוגבלויות שקופות ומתמודדי נפש, שמוגבלותם שקופה. >

4. לאישה המינית לא היה מקום בקולקטיב הציוני, ותפקידה הבלעדי היה להוליד צאצאים. המיניות שלה נוכסה לצרכים לאומיים, והגבריות נחשבה לנעלה על הנשיות.
אולי כתוצאה מכך, קיים מדרג ברור במקומם של אנשים עם מוגבלויות בישראל: בראש הפירמידה ניצבים מי שנפגעו בקרב, אחריהם בפעולות טרור. >

3. ב-1909 הציג מקס נורדאו את "היהודי החדש" שעמד במרכז הציונות כפי שנורדאו תפס אותה: גבר חסון, אמיץ, מיליטנטי, בנוי לתלפיות, ששם קץ לסכנת ההתנוונות של היהודים בגולה.
הנשיות, לעומתו - הושתקה. היהודי הישן, הגלותי, נחשב לנשי באופן היסטורי, ואף ל'אינוורט', מין שלישי שאינו גבר או אישה. >

2. יש סיבה מובהקת לכך שנעמי לא רוצה להיות נכה במדינת ישראל, ומעדיפה מוות על פני כריתת רגל. האתוס העברי כולו הוקיע אנשים עם מוגבלוית – ונשים עם מוגבלויות בפרט מתוכו, כבר מראשיתו >