מתן גולדבלט
@matanchic.bsky.social
השופט קלרנס תומס צפוי להגיע למקום השני באורך הכהונה בבית המשפט העליון של ארצות הברית (כמעט 35 שנה). במאי הוא יעקוף את סטיבן פילד, שכיהן ב-1863–1897. בשיא הכהונה הארוכה מחזיק ויליאם א' דאגלס: יותר מ-36 שנה. תומס ניצב כעת במקום החמישי ואינו מראה סימני פרישה.
שנה טובה ומשעממת.
שנה טובה ומשעממת.
January 1, 2026 at 7:22 AM
השופט קלרנס תומס צפוי להגיע למקום השני באורך הכהונה בבית המשפט העליון של ארצות הברית (כמעט 35 שנה). במאי הוא יעקוף את סטיבן פילד, שכיהן ב-1863–1897. בשיא הכהונה הארוכה מחזיק ויליאם א' דאגלס: יותר מ-36 שנה. תומס ניצב כעת במקום החמישי ואינו מראה סימני פרישה.
שנה טובה ומשעממת.
שנה טובה ומשעממת.
בבית המשפט העליון של ארצות הברית הכהונה אינה קצובה. לכן אי אפשר לדעת מראש מתי שופט אמור לפרוש. שאלה האם השופט סמואל אליטו יפרוש השנה כדי להבטיח שהנשיא טראמפ יוכל למנות לו מחליף שמרן. אליטו לא התבטא בעניין. >
January 1, 2026 at 7:22 AM
בבית המשפט העליון של ארצות הברית הכהונה אינה קצובה. לכן אי אפשר לדעת מראש מתי שופט אמור לפרוש. שאלה האם השופט סמואל אליטו יפרוש השנה כדי להבטיח שהנשיא טראמפ יוכל למנות לו מחליף שמרן. אליטו לא התבטא בעניין. >
לקראת סוף השנה האו"ם יבחר חמישה שופטים לבית הדין הבינלאומי לצדק.
השופטים רוני אברהם (צרפת), דלביר בנדרי (הודו), לאונרדו נמר קלדרה ברנט (ברזיל) ומחמוד דאיפאללה חמוד (ירדן) והשופטת פיבי אוקווה (קניה) יסיימו תקופת כהונה בתחילת 2027. הם רשאים להתמודד מחדש. >
השופטים רוני אברהם (צרפת), דלביר בנדרי (הודו), לאונרדו נמר קלדרה ברנט (ברזיל) ומחמוד דאיפאללה חמוד (ירדן) והשופטת פיבי אוקווה (קניה) יסיימו תקופת כהונה בתחילת 2027. הם רשאים להתמודד מחדש. >
January 1, 2026 at 7:22 AM
לקראת סוף השנה האו"ם יבחר חמישה שופטים לבית הדין הבינלאומי לצדק.
השופטים רוני אברהם (צרפת), דלביר בנדרי (הודו), לאונרדו נמר קלדרה ברנט (ברזיל) ומחמוד דאיפאללה חמוד (ירדן) והשופטת פיבי אוקווה (קניה) יסיימו תקופת כהונה בתחילת 2027. הם רשאים להתמודד מחדש. >
השופטים רוני אברהם (צרפת), דלביר בנדרי (הודו), לאונרדו נמר קלדרה ברנט (ברזיל) ומחמוד דאיפאללה חמוד (ירדן) והשופטת פיבי אוקווה (קניה) יסיימו תקופת כהונה בתחילת 2027. הם רשאים להתמודד מחדש. >
במהלך השנה תפרוש גם השופטת דיים אלן פרנס. טרם התפרסם מי תחליף אותה. >
January 1, 2026 at 7:22 AM
במהלך השנה תפרוש גם השופטת דיים אלן פרנס. טרם התפרסם מי תחליף אותה. >
ב-9 בפברואר יחל פרנסיס קוק לכהן בתפקיד שופט בית המשפט העליון של ניו זילנד. הוא יחליף את השופטת דיים סוזן גלייזברוק. >
deiuribus.wordpress.com/2025/11/21/c...
deiuribus.wordpress.com/2025/11/21/c...
January 1, 2026 at 7:22 AM
ב-9 בפברואר יחל פרנסיס קוק לכהן בתפקיד שופט בית המשפט העליון של ניו זילנד. הוא יחליף את השופטת דיים סוזן גלייזברוק. >
deiuribus.wordpress.com/2025/11/21/c...
deiuribus.wordpress.com/2025/11/21/c...
ב-9 ביוני עתיד לפרוש לורד ריצ'רדס אחרי פחות מארבע שנות כהונה. ההליך למינוי מחליפה או מחליף כבר החל.
האם תתמנה שופטת נוספת, שלישית? האם יתמנה לראשונה שופט לא לבן? כן, אני מסתכל בך סר רבינדר סינג, שופט בית המשפט לערעורים של אנגלייה וויילס. >
האם תתמנה שופטת נוספת, שלישית? האם יתמנה לראשונה שופט לא לבן? כן, אני מסתכל בך סר רבינדר סינג, שופט בית המשפט לערעורים של אנגלייה וויילס. >
January 1, 2026 at 7:22 AM
ב-9 ביוני עתיד לפרוש לורד ריצ'רדס אחרי פחות מארבע שנות כהונה. ההליך למינוי מחליפה או מחליף כבר החל.
האם תתמנה שופטת נוספת, שלישית? האם יתמנה לראשונה שופט לא לבן? כן, אני מסתכל בך סר רבינדר סינג, שופט בית המשפט לערעורים של אנגלייה וויילס. >
האם תתמנה שופטת נוספת, שלישית? האם יתמנה לראשונה שופט לא לבן? כן, אני מסתכל בך סר רבינדר סינג, שופט בית המשפט לערעורים של אנגלייה וויילס. >
לורד דוהרטי יהיה השופט החדש בבית המשפט העליון. >
deiuribus.wordpress.com/2025/11/18/d...
deiuribus.wordpress.com/2025/11/18/d...
January 1, 2026 at 7:22 AM
לורד דוהרטי יהיה השופט החדש בבית המשפט העליון. >
deiuribus.wordpress.com/2025/11/18/d...
deiuribus.wordpress.com/2025/11/18/d...
אחד מחותמי ההצהרה, סמואל צ'ייס, התמנה לימים לשופט בית המשפט העליון. הוא שרד משפט הדחה בסנאט ב-1805. רוברטס הזכיר שכך נוצרה מסורת של עצמאות שופטים מפני פיקוח של הקונגרס על החלטותיהם.
January 1, 2026 at 12:02 AM
אחד מחותמי ההצהרה, סמואל צ'ייס, התמנה לימים לשופט בית המשפט העליון. הוא שרד משפט הדחה בסנאט ב-1805. רוברטס הזכיר שכך נוצרה מסורת של עצמאות שופטים מפני פיקוח של הקונגרס על החלטותיהם.
השופט גורסוץ' כתב דעת מיעוט משלו.
התיק מעורר שאלות משפטיות כבדות. אין להן תשובה בתקדימי בית המשפט. לא ראוי להכריע בהן במצב הדיוני בתיק (בקשה לצו ביניים). מוטב לדון לפי הטענות המקורית של הצדדים. על בסיסן הממשל הצביע על סמכות מספיקה להלאים פה את כוחות המשמר הלאומי.
התיק מעורר שאלות משפטיות כבדות. אין להן תשובה בתקדימי בית המשפט. לא ראוי להכריע בהן במצב הדיוני בתיק (בקשה לצו ביניים). מוטב לדון לפי הטענות המקורית של הצדדים. על בסיסן הממשל הצביע על סמכות מספיקה להלאים פה את כוחות המשמר הלאומי.
December 23, 2025 at 10:39 PM
השופט גורסוץ' כתב דעת מיעוט משלו.
התיק מעורר שאלות משפטיות כבדות. אין להן תשובה בתקדימי בית המשפט. לא ראוי להכריע בהן במצב הדיוני בתיק (בקשה לצו ביניים). מוטב לדון לפי הטענות המקורית של הצדדים. על בסיסן הממשל הצביע על סמכות מספיקה להלאים פה את כוחות המשמר הלאומי.
התיק מעורר שאלות משפטיות כבדות. אין להן תשובה בתקדימי בית המשפט. לא ראוי להכריע בהן במצב הדיוני בתיק (בקשה לצו ביניים). מוטב לדון לפי הטענות המקורית של הצדדים. על בסיסן הממשל הצביע על סמכות מספיקה להלאים פה את כוחות המשמר הלאומי.
אליטו: נניח שדעת הרוב צודקת וצריך מקור משפטי לשימוש בצבא. לא ברור למה הסמכות להגן על עובדי ממשל ועל קניינו אינה מקור משפטי מספיק. חוק Posse Comitatus אינו מונע שימוש בסמכות זו. >
December 23, 2025 at 10:39 PM
אליטו: נניח שדעת הרוב צודקת וצריך מקור משפטי לשימוש בצבא. לא ברור למה הסמכות להגן על עובדי ממשל ועל קניינו אינה מקור משפטי מספיק. חוק Posse Comitatus אינו מונע שימוש בסמכות זו. >
אליטו: גם אם "הכוחות הסדירים" הם הצבא, הנשיא קבע שאין די בהם בשיקגו. צריך לכבד את מסקנתו, ולאפשר להלאים כוחות משמר לאומי.
החוק אינו דורש סיבה מסוימת לכך שהכוחות הסדירים אינם מספיקים. בית המשפט אינו רשאי להוסיף תנאים משלו. >
החוק אינו דורש סיבה מסוימת לכך שהכוחות הסדירים אינם מספיקים. בית המשפט אינו רשאי להוסיף תנאים משלו. >
December 23, 2025 at 10:39 PM
אליטו: גם אם "הכוחות הסדירים" הם הצבא, הנשיא קבע שאין די בהם בשיקגו. צריך לכבד את מסקנתו, ולאפשר להלאים כוחות משמר לאומי.
החוק אינו דורש סיבה מסוימת לכך שהכוחות הסדירים אינם מספיקים. בית המשפט אינו רשאי להוסיף תנאים משלו. >
החוק אינו דורש סיבה מסוימת לכך שהכוחות הסדירים אינם מספיקים. בית המשפט אינו רשאי להוסיף תנאים משלו. >
אליטו: אם "הכוחות הסדירים" הם הצבא, יהיה קשה לבצע את חוקי ארצות הברית במקום מסוימים.
בית המשפט המחוזי דחה את הקביעה של הנשיא טראמפ על כך שהמשמר הלאומי "נחוץ" כדי לאכוף את החוק הפדרלי. זו טעות. שיקול הדעת של הנשיא רחב בסוגיה זו, וממילא התנאים בשטח מצדיקים לקרוא לסיוע. >
בית המשפט המחוזי דחה את הקביעה של הנשיא טראמפ על כך שהמשמר הלאומי "נחוץ" כדי לאכוף את החוק הפדרלי. זו טעות. שיקול הדעת של הנשיא רחב בסוגיה זו, וממילא התנאים בשטח מצדיקים לקרוא לסיוע. >
December 23, 2025 at 10:39 PM
אליטו: אם "הכוחות הסדירים" הם הצבא, יהיה קשה לבצע את חוקי ארצות הברית במקום מסוימים.
בית המשפט המחוזי דחה את הקביעה של הנשיא טראמפ על כך שהמשמר הלאומי "נחוץ" כדי לאכוף את החוק הפדרלי. זו טעות. שיקול הדעת של הנשיא רחב בסוגיה זו, וממילא התנאים בשטח מצדיקים לקרוא לסיוע. >
בית המשפט המחוזי דחה את הקביעה של הנשיא טראמפ על כך שהמשמר הלאומי "נחוץ" כדי לאכוף את החוק הפדרלי. זו טעות. שיקול הדעת של הנשיא רחב בסוגיה זו, וממילא התנאים בשטח מצדיקים לקרוא לסיוע. >
השופט אליטו כתב דעת מיעוט בהסכמת השופט תומס.
הצדדים הסכימו בערכאות למטה ובטיעונים המקוריים בכתב ש"הכוחות הסדירים" הם רשויות האכיפה האזרחיות. בית המשפט המחוזי קבע שמדובר בצבא, אבל הצדדים חזרו לעמדתם המקורית כבר בבית המשפט לערעורים. בית המשפט העליון אינו אמור להוסיף נושאים לדיון. >
הצדדים הסכימו בערכאות למטה ובטיעונים המקוריים בכתב ש"הכוחות הסדירים" הם רשויות האכיפה האזרחיות. בית המשפט המחוזי קבע שמדובר בצבא, אבל הצדדים חזרו לעמדתם המקורית כבר בבית המשפט לערעורים. בית המשפט העליון אינו אמור להוסיף נושאים לדיון. >
December 23, 2025 at 10:39 PM
השופט אליטו כתב דעת מיעוט בהסכמת השופט תומס.
הצדדים הסכימו בערכאות למטה ובטיעונים המקוריים בכתב ש"הכוחות הסדירים" הם רשויות האכיפה האזרחיות. בית המשפט המחוזי קבע שמדובר בצבא, אבל הצדדים חזרו לעמדתם המקורית כבר בבית המשפט לערעורים. בית המשפט העליון אינו אמור להוסיף נושאים לדיון. >
הצדדים הסכימו בערכאות למטה ובטיעונים המקוריים בכתב ש"הכוחות הסדירים" הם רשויות האכיפה האזרחיות. בית המשפט המחוזי קבע שמדובר בצבא, אבל הצדדים חזרו לעמדתם המקורית כבר בבית המשפט לערעורים. בית המשפט העליון אינו אמור להוסיף נושאים לדיון. >
קוואנו הוסיף שהנימוקים של דעת הרוב עלולים לגרום קשיים מעשיים במקרים שונים. אם חשוב להכריע בסוגיות האלו, מוטב לבקש טיעונים נוספים בכתב או לתת רשות לערער ולדון בעל פה בעניין. >
December 23, 2025 at 10:39 PM
קוואנו הוסיף שהנימוקים של דעת הרוב עלולים לגרום קשיים מעשיים במקרים שונים. אם חשוב להכריע בסוגיות האלו, מוטב לבקש טיעונים נוספים בכתב או לתת רשות לערער ולדון בעל פה בעניין. >
השופט קוואנו הסכים לתוצאה, אבל סיבותיו אחרות.
נכון, "הכוחות הסדירים" הם צבא ארצות הברית. אבל בינתיים הנשיא לא קבע שהם לא מספיקים (הרי הוא בחן רק אם רשויות האכיפה האזרחיות מספיקות). לכן בשלב זה אי אפשר להלאים כוחות משמר לאומי – ואין צורך להחליט אם חוק Posse Comitatus חל בסוגיה. >
נכון, "הכוחות הסדירים" הם צבא ארצות הברית. אבל בינתיים הנשיא לא קבע שהם לא מספיקים (הרי הוא בחן רק אם רשויות האכיפה האזרחיות מספיקות). לכן בשלב זה אי אפשר להלאים כוחות משמר לאומי – ואין צורך להחליט אם חוק Posse Comitatus חל בסוגיה. >
December 23, 2025 at 10:39 PM
השופט קוואנו הסכים לתוצאה, אבל סיבותיו אחרות.
נכון, "הכוחות הסדירים" הם צבא ארצות הברית. אבל בינתיים הנשיא לא קבע שהם לא מספיקים (הרי הוא בחן רק אם רשויות האכיפה האזרחיות מספיקות). לכן בשלב זה אי אפשר להלאים כוחות משמר לאומי – ואין צורך להחליט אם חוק Posse Comitatus חל בסוגיה. >
נכון, "הכוחות הסדירים" הם צבא ארצות הברית. אבל בינתיים הנשיא לא קבע שהם לא מספיקים (הרי הוא בחן רק אם רשויות האכיפה האזרחיות מספיקות). לכן בשלב זה אי אפשר להלאים כוחות משמר לאומי – ואין צורך להחליט אם חוק Posse Comitatus חל בסוגיה. >
דעת הרוב סיכמה: בשלב הזה הממשל לא הצביע על מקור חוקי שמאפשר להלאים את כוחות המשמר הלאומי כדי לסייע בשיקגו. אין צורך לדון בטענות אחרות של הצדדים.
התוצאה היא שכרגע אסור לממשל להשתמש בכוחות המולאמים. >
התוצאה היא שכרגע אסור לממשל להשתמש בכוחות המולאמים. >
December 23, 2025 at 10:39 PM
דעת הרוב סיכמה: בשלב הזה הממשל לא הצביע על מקור חוקי שמאפשר להלאים את כוחות המשמר הלאומי כדי לסייע בשיקגו. אין צורך לדון בטענות אחרות של הצדדים.
התוצאה היא שכרגע אסור לממשל להשתמש בכוחות המולאמים. >
התוצאה היא שכרגע אסור לממשל להשתמש בכוחות המולאמים. >
הממשל טען שיש לנשיא סמכות טבועה, שאינה כתובה בחוק, להשתמש בצבא כדי להגן על עובדי הממשל הפדרלי ועל קניינו.
אבל הממשל מודה ששימוש כזה אינו "ביצוע חוקי ארצות הברית" לפי חוק Posse Comitatus. אם כך, קבעה דעת הרוב, שימוש כזה אינו "ביצוע חוקי ארצות הברית" גם לפי החוק האחר. >
אבל הממשל מודה ששימוש כזה אינו "ביצוע חוקי ארצות הברית" לפי חוק Posse Comitatus. אם כך, קבעה דעת הרוב, שימוש כזה אינו "ביצוע חוקי ארצות הברית" גם לפי החוק האחר. >
December 23, 2025 at 10:39 PM
הממשל טען שיש לנשיא סמכות טבועה, שאינה כתובה בחוק, להשתמש בצבא כדי להגן על עובדי הממשל הפדרלי ועל קניינו.
אבל הממשל מודה ששימוש כזה אינו "ביצוע חוקי ארצות הברית" לפי חוק Posse Comitatus. אם כך, קבעה דעת הרוב, שימוש כזה אינו "ביצוע חוקי ארצות הברית" גם לפי החוק האחר. >
אבל הממשל מודה ששימוש כזה אינו "ביצוע חוקי ארצות הברית" לפי חוק Posse Comitatus. אם כך, קבעה דעת הרוב, שימוש כזה אינו "ביצוע חוקי ארצות הברית" גם לפי החוק האחר. >
דעת הרוב קבעה שרק אם הנשיא מצביע על מקור משפטי מתאים (החוקה או חוק) שמאפשר לצבא לאכוף חוק במקרה מסוים, ובנסיבות העניין הצבא אינו מספיק – אפשר להלאים משמר לאומי מדינתי.
טראמפ לא הצביע על מקור כזה. >
טראמפ לא הצביע על מקור כזה. >
December 23, 2025 at 10:39 PM
דעת הרוב קבעה שרק אם הנשיא מצביע על מקור משפטי מתאים (החוקה או חוק) שמאפשר לצבא לאכוף חוק במקרה מסוים, ובנסיבות העניין הצבא אינו מספיק – אפשר להלאים משמר לאומי מדינתי.
טראמפ לא הצביע על מקור כזה. >
טראמפ לא הצביע על מקור כזה. >
הכירו חוק אחר, Posse Comitatus Act (החוק על היכולת להחזיק קבוצת אנשים, בדרך כלל אנשים פרטיים שהרשויות גייסו במיוחד). לפיו, הצבא רשאי לאכוף את חוקי ארצות הברית רק בהיתר לפי החוקה או חוק של הקונגרס.
מה יוצא משילוב שני החוקים? >
מה יוצא משילוב שני החוקים? >
December 23, 2025 at 10:39 PM
הכירו חוק אחר, Posse Comitatus Act (החוק על היכולת להחזיק קבוצת אנשים, בדרך כלל אנשים פרטיים שהרשויות גייסו במיוחד). לפיו, הצבא רשאי לאכוף את חוקי ארצות הברית רק בהיתר לפי החוקה או חוק של הקונגרס.
מה יוצא משילוב שני החוקים? >
מה יוצא משילוב שני החוקים? >
דעת הרוב קבעה ש"הכוחות הסדירים" הם כנראה הכוחות הסדירים של הצבא. כלומר, הנשיא יכול להלאים משמר לאומי מדינתי רק אם הצבא לא יספיק כדי לבצע את חוקי ארצות הברית.
וכאן מגיע שלב נוסף. אם בוחנים את יכולת הצבא לאכוף את החוק, הרי שהסעיף חל רק במצבים שבהם אפשר להשתמש בצבא כדי לאכוף חוק. >
וכאן מגיע שלב נוסף. אם בוחנים את יכולת הצבא לאכוף את החוק, הרי שהסעיף חל רק במצבים שבהם אפשר להשתמש בצבא כדי לאכוף חוק. >
December 23, 2025 at 10:39 PM
דעת הרוב קבעה ש"הכוחות הסדירים" הם כנראה הכוחות הסדירים של הצבא. כלומר, הנשיא יכול להלאים משמר לאומי מדינתי רק אם הצבא לא יספיק כדי לבצע את חוקי ארצות הברית.
וכאן מגיע שלב נוסף. אם בוחנים את יכולת הצבא לאכוף את החוק, הרי שהסעיף חל רק במצבים שבהם אפשר להשתמש בצבא כדי לאכוף חוק. >
וכאן מגיע שלב נוסף. אם בוחנים את יכולת הצבא לאכוף את החוק, הרי שהסעיף חל רק במצבים שבהם אפשר להשתמש בצבא כדי לאכוף חוק. >
הנשיא נסמך על סעיף חוק שמרשה לו להלאים כוחות של משמר לאומי אם הנשיא אינו מסוגל לבצע (לאכוף) את חוקי ארצות הברית הפדרליים בעזרת "הכוחות הסדירים".
בית המשפט שאל את הצדדים: מהם "הכוחות הסדירים"?
הממשל השיב: רשויות האכיפה האזרחיות, כמו ICE.
דעת הרוב קיבלה את עמדת העותרים (ולדרמן). >
בית המשפט שאל את הצדדים: מהם "הכוחות הסדירים"?
הממשל השיב: רשויות האכיפה האזרחיות, כמו ICE.
דעת הרוב קיבלה את עמדת העותרים (ולדרמן). >
December 23, 2025 at 10:39 PM
הנשיא נסמך על סעיף חוק שמרשה לו להלאים כוחות של משמר לאומי אם הנשיא אינו מסוגל לבצע (לאכוף) את חוקי ארצות הברית הפדרליים בעזרת "הכוחות הסדירים".
בית המשפט שאל את הצדדים: מהם "הכוחות הסדירים"?
הממשל השיב: רשויות האכיפה האזרחיות, כמו ICE.
דעת הרוב קיבלה את עמדת העותרים (ולדרמן). >
בית המשפט שאל את הצדדים: מהם "הכוחות הסדירים"?
הממשל השיב: רשויות האכיפה האזרחיות, כמו ICE.
דעת הרוב קיבלה את עמדת העותרים (ולדרמן). >
בית המשפט העליון קיבל מהצדדים טענות בכתב. באופן חריג (ודאי לצו ביניים) הוא ביקש מהם שיתייחסו לסוגיה נוספת. בסופו של דבר היא הכריעה את גורל הבקשה.
אותה סוגיה נוספת עלתה בכתב טענות של ידיד בית משפט, פרופ' מרטי לדרמן מבית הספר למשפטים באוניברסיטת ג'ורג'טאון (@martylederman.bsky.social). >
אותה סוגיה נוספת עלתה בכתב טענות של ידיד בית משפט, פרופ' מרטי לדרמן מבית הספר למשפטים באוניברסיטת ג'ורג'טאון (@martylederman.bsky.social). >
December 23, 2025 at 10:39 PM
בית המשפט העליון קיבל מהצדדים טענות בכתב. באופן חריג (ודאי לצו ביניים) הוא ביקש מהם שיתייחסו לסוגיה נוספת. בסופו של דבר היא הכריעה את גורל הבקשה.
אותה סוגיה נוספת עלתה בכתב טענות של ידיד בית משפט, פרופ' מרטי לדרמן מבית הספר למשפטים באוניברסיטת ג'ורג'טאון (@martylederman.bsky.social). >
אותה סוגיה נוספת עלתה בכתב טענות של ידיד בית משפט, פרופ' מרטי לדרמן מבית הספר למשפטים באוניברסיטת ג'ורג'טאון (@martylederman.bsky.social). >