הנקודה היא שמוזס לקח את תפיסת העולם שלו ולמעשה קיבע אותה בחומר והנציח את האפליה לדורות קדימה, אבל מרגע שהגשרים קיימים קשה לראות את האידאולוגיה שמאחוריהם, הם נראים כמו סתם חלק מהנוף. זה נכון גם לטכנולוגיות: הן תמיד מקבעות בתוכן את תפיסת העולם של מי שיצר אותן, אלא שבו בזמן הם גם נראות לנו כמו עוד חפץ.

המאמר הקלאסי של ווינר שואל "האם לחפצים יכולה להיות פוליטיקה"? והתשובה שלו היא שכן, ועוד איך. אבל מן הסתם זה לא החפץ לבדו אלא הסביבה האידאולוגית שמולידה אותו; אחת הדוגמאות במאמר היא הגשרים שתכנן רוברט מוזס, שהיו נמוכים כדי לאפשר לאוטובוסים לעבור מתחתיהם ולכן רק מי שהיה לו רכב פרטי יכל להגיע לפארק. <

"אנחנו רגילים לחשוב על טכנולוגיה ככלים ניטרליים שאפשר להשתמש בהם לטובה, או לרעה, או משהו באמצע. אבל אנחנו בדרך כלל לא עוצרים לחשוב אם מכשיר מסוים עוצב ונבנה באופן שמייצר סט של השלכות שקודם לשימושים המוצהרים של אותו מכשיר".
- Langdon Winner, "Do Artifacts Have Politics?"

לו רק השימוש הממוצע של החרא הזה היה ״שאלה ממוצעת״ פעם ב ולא ״צ׳אט איך אני קושר שרוך תתרגם לי ספר תגיד לי איך אני מרגיש תזכיר לי איך הרגשתי לפני חמש דקות״

טוסטר מאוד לא יעיל אנרגטית שגם מבזבז מלא מים. זה אולי היה מפריע לי פחות לראות אנשים מתמכרים אליו אם לא היה האספקט הזה

לא נוגעת בחרא הזה ולא מתכננת להתחיל

ראיתי בהקרנת טרום עם אנשים שלא היו בקטע ומישהי אמרה ״אפשר בלי שיר?״ כשהתחיל פור גוד

אחותיייייי זה השם של הסרט שלי נעלייך מעל רגלייך

"You can't un-invent AI!" We can't un-invent asbestos either. That doesn't mean we have to use it.

אני מדמיינת שככה המסעות המוזרים שמומינאמא הייתה עושה פעם בלי להגיד לאף אחד לאן היו נראים. רק כנראה במקומות יפים ולא בכזה… ערים באירופה

רציתי להגיד שזה מרפא ומטעין אנרגיות ואיזה כיף לפעמים לא להצטרך ליישר קו עם הציפיות של מישהו או לשמור על אנרגיות גבוהות ולו״ז מסודר והכל, אבל זה רק חצי נכון. לפעמים דווקא השיטוט נגמר באנרגיות נמוכות או לילה שקשה לישון או שעצוב בו. אבל זה מגרד חלק בנשמה שלי, אני צריכה את זה בין אם זה ״נכון״ לי או לא

בשנים האחרונות יצא לי לטייל יותר לבד בחו״ל ונכנסה לי ללב החוויה המוזרה הזו של להסתובב באזורים אורבניים מוזנחים, ריקים, לא זוהרים או יפים או מלהיבים במיוחד. ללכת לכיוון איזה מטרה כללית או בלי מטרה בכלל ופשוט לספוג את כל הרגשות שעולים מזה. מצב תודעה קצת בודד וחייזרי אבל גם שסופג וחווה את הכל מסביב

התקשרתי לרופא שיניים בלחץ על הבוקר והוא היה כזה ״אה בסדר אז תשטפי במי מלח ונדבר אחרי החג״
אדוניייייי נשבר לי השן אומרים לךךךך

אבא שלי נכנס איתי בכוח למריבות על זה בידיעה שאני לא משתמשת בצ׳אט בשביל כלום. גם בהקשרים ממש נבזיים כמו לרמוז לי שכל הקולגות שלי כבר עובדים עם זה ורק אני נשארת מאחור. ליטרלי מי שאל